אחד הדברים שיותר קשים לנו כבני אנוש זה לשחרר שליטה, להתמסר ולסמוך על היקום, בכל מצב אפשרי. כשאנחנו מאוד רוצים משהו, כשאנחנו בסטרס, כשאנחנו דואגים למישהו, כשאנחנו בהתנגדות למה שקורה לנו, כשעושים מדיטציה או כשפשוט רוצים להיות נוכחים וליהנות מהרגע בלי לחשוב מה
יהיה מחר.
מנגנון השליטה שלנו הוא בין היתר תוצר אבולוציוני של כל המצבים בהם לא היינו בשליטה וחטפנו אותה ובגדול. כך שגם אם אנחנו ממש רוצים לשחרר ולזרום זה לא פשוט לנו.
אז מה בכלל יוצא לנו מלשחרר? זה מרחיב את יכולת ההכלה שלנו לקבל יותר מהיקום ומאפשר ליותר ש פ ע להיכנס. הציפיות קטנות כגדולות- מצמצמות.
זה פותח אותנו לאפשרויות חדשות של דרך, מימוש וקבלה שלא חשבנו בכלל על קיומם.
זה פותח אותנו לאנרגיה של השראה יצירה וחשיבה שיוצאת מהקופסה. מיטב היוצרים וההוגים של תקופתנו מנדלייב, איינשטיין, ואן גוך, בטהובן, צ'רצ'יל הגו את היצירות הגדולות שלהם וההארות פורצות הדרך במצבי תודעה גבוהים שמתאפשרים לנוכח שחרור שליטה.
זה מגדיל את הסינכרון ותחושת ההרמוניה שלנו עם היקום. אנחנו בעצם מבינים שהכל מתיישב בדיוק במקום שלו ובזמן שלו.
זה מגדיל את האמון ותחושת הבטחון שלנו בעולם ובמקום שלנו בתוכו.
כשאנחנו במצבי סטרס וחרדה זה מזרז את תהליך השחרור. למעשה זה הדבר המשמעותי ביותר שעוזר לנו לחזור למצב רגיל שליו ורגוע.
כשאנחנו בתהליך של התפתחות וריפוי זה משדרג אותו לאין שיעור. זה משדרג אותנו.
זה משחרר אותנו מהצורך לעבוד קשה על הגשמה ולהיות עסוקים באיך זה יקרה. אנחנו באים עם הידיעה
שיש את החלק שלנו ובו ראוי להתמקד.
למעשה זה גם מגדיל בפועל את סיכויי המימוש של הרצון שלנו. אנחנו עוזרים ליקום לעזור לנו.
אז איך אנחנו עוזרים לזה לקרות?
קודם כל מצהירים: 'אני מאפשר/ת שחרור שליטה כעת' ולוקחים נשימה עמוקה.
-נשימות בכלל מאווררות לנו את המערכת. כדאי להתרכז בנשימה עצמה, ללוות את האוויר נכנס פנימה ויוצא החוצה, ולעשות את זה לאורך זמן.
-לראות את המילה 'הרפייה' באותיות זהב גדולות ובדפוס מחלחלות לתוך הלב והראש.
-מעבירים פוקוס מלא לפעילות אחרת - שיחה, בישול, קריאת ספר, מדיטציה , ריצה, כתיבה ...
-מקלחת טובה וממושכת - שוטפת אותנו גם אנרגטית ותורמת לשחרור בכל הרבדים.
-ה ו מ ו ר . כשאני נכנסתי לתקופה של חרדה מתמשכת והסתובבתי ימים שלמים עם פקעת בבטן, לא מצאתי משהו שיצליח לגרום לי להרפות מהאחיזה המטרידה והמטריפה הזאת. רק במהלך צפייה אקראית בסטנדאפ קורע במיוחד, שמתי לב שאני נסחפת לתוך הצחוק, משחררת טיפה ושוכחת ממה שקורה. אני חושבת שזאת הייתה נקודת המפנה שאפשרה לי להתחיל להרפות, לראות שהכל בסדר ושום אסון לא קרה, ולהתחיל ממש להבריא מזה.
-תנועה/פעילות גופנית - לתת לגוף לנוע ללכת לרוץ, לרקוד, משחרר משהו מהסטטיות והאחיזה שלו, בדומה לנענוע תינוק בעריסה.
-לתפוס תנומה-
מטופלת שחוטפת וורטיגו בפאזה החמורה שלו, עם הקאות קשות וחוסר יכולת לתפקד...למרות השיפור הקל שחווה במהלך הטיפול רק כשמסכימה להרפות באמת, לשים ראש ולנמנם, מתאפשר ריפוי מלא והכל חולף כלא היה
-לבהות בקיר. כשאנחנו עושים את זה אנחנו מרוקנים את המח ממחשבות ומרפים מהצורך לעשות משהו בצורה יזומה גם אם לא מודעת, ואז אנחנו ממששש משחררים...
ואז יכול להיכנס רעיון או פתרון באופן טבעי ללא מאמץ.
או שלא וגם זה נהדר...
אז בפעם הבאה שהתכניות שלכם משתבשות אולי ליקום יש משהו הרבה יותר טוב להציע לכם ואולי פשוט רוצים לחסוך לנו כמה שיעורים, אז בכלל..
*מוגש כשירות לציבור מטעם קרן השפע היקומית*
*בתמונה שוש החתול יודע משהו על שחרור..